ISO 14971 הוא תקן בינלאומי המכסה את מערכת ניהול הסיכונים המשמשת למכשירים רפואיים. בעוד זה יכול לשמש תקן וולונטרי, ISO 14971 יכול לשמש גם דרישה משפטית חובה במדינות מסוימות. לדוגמה, כל המדינות באיחוד האירופי נדרשות על-פי הוראת התקן הרפואי כדי להכריח חוקים מקומיים להכריח את יצרני המכשירים לפעול לפי התקן.
אחד מעקרונות המפתח של ISO 14971 הוא כי אין מכשיר רפואי יכול להיות לגמרי ללא סיכון. לפיכך, הוא פועל על בסיס הגבלת הסיכון, תוך התחשבות הן בסבירות של פגיעה במכשיר והן בחומרת הפגיעה אם אכן מתרחשת. היא אינה קובעת רמה מסוימת של סיכון מקובל, אלא מכסה את האופן שבו היצרנים יכולים להעריך סיכונים ולקבל החלטות מושכלות.
למרות הסטנדרט עוסק בעיקר בסיכון לחולים, הוא מכסה את הסיכון הפוטנציאלי לאנשים אחרים, ציוד וסביבה. היא עוסקת במפורש בניהול הסיכונים של היצרן. התקן אינו עוסק בניהול הסיכונים בהחלטות של גורמים אחרים, כגון האופן שבו אנשי מקצוע רפואיים שוקלים את הסיכון הפוטנציאלי של הציוד כנגד התועלת הפוטנציאלית לחולים.
הדרישה העיקרית של ISO 14971 ליצרנים היא להקים תהליך ניהול סיכונים. תהליך זה חייב להיות מתמשך לאורך חיי המכשיר. משמעות הדבר היא פשוט להבטיח סיכון מקובל בנקודת היצרן ומכירה יהיה מספיק.
תהליך ניהול הסיכונים חייב לכלול ארבעה מרכיבים: ניתוח, הערכה, בקרה ומידע. ניתוח כרוך להסתכל על המכשיר, תכונות הבטיחות שלה, הסיכונים הפוטנציאליים שלה ואת הסיכונים תוצאתיים. הערכה כרוכה בהעברת הנתונים מהניתוח והחלטה אם הוא מקובל או מצביע על צורך בשינויים. בקרת סיכונים כרוכה בבחינת אופן הפחתת הסיכונים והאם הפעולות הנדרשות לשם הפחתה יביאו בעצמם סיכונים חדשים. המידע כרוך בהרכבת הפרטים משאר התהליך באופן ברור לעיון עתידי.
ISO 14971 כולל גם מספר דרישות לגבי אופן ניהול תהליך ניהול הסיכונים. אנשי ההנהלה הבכירים של היצרן נדרשים לוודא שהמשאבים המתאימים זמינים לביצוע התהליך. הם נדרשים גם לקבוע את רמת הסיכון המקובלת במכשיר. מי שבאמת מבצע את תהליך ניהול הסיכונים חייב להיות מוסמך או מנוסה כראוי, אשר יכול לכלול הן הבנה של ניהול סיכונים ידע מומחה של המכשיר עצמו.






